מרכז אשחר לריפוי מלחץ דם גבוה, מניעת ניתוחי מעקפים וצנתורים ושיקום חולי לב לאחר צנתור וניתוח מעקפים - הרעלה עצמית - הסיבה המרכזית לכל המחלות

תרופות וניתוחים לעולם
אינם מטפלים בגורמי המחלה
אלא רק מנציחים אותה

בריאות נובעת
מאורח חיים בריא

אנחנו יצרנו את מחלותינו
ובידינו השליטה להרחיקן מחיינו

אין אדם יכול למלא
בשלמות את התכלית שלשמה
ירד לעולם כשהוא חולה

בריאות היא המצב הטבעי
והנורמלי של הגוף
החולי הוא סטייה מהטבעי

הרעלה עצמית - הסיבה המרכזית לכל המחלות

דף הבית >> מאמרים >> על גישת הנטורולוגיה >> הרעלה עצמית - הסיבה המרכזית לכל המחלות
אוטוטוקסמיה  - הרעלה עצמית: הסיבה המרכזית לכל מחלות המערב


ד"ר ערן אשחר ערן (N.D, M.P.H ) – מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה מהאוניברסיטה העברית והדסה, נטורולוג, מומחה ל"תזונה כירורגית" המרפאה לחץ-דם-גבוה, מונעת צנתור טיפולי וניתוח מעקפים ומרפאה מחלות כרוניות

מדוע בני אדם חולים?

מאמר זה דן במקור ובסיבה למחלות השונות.
הרפואה מחפשת סיבה ספציפית ושונה לכל מחלה ובדרך כלל טוענת לאחר החיפושים ש- "הסיבה למחלה איננה ידועה".
לעומתה טוענת גישת ההיגיינה הטבעית אותה אני מייצג שברמה הביוכימית הסופית הגורם הראשוני לכל מחלה הינו רעלת הרקמות, התאים והדם. במקביל לתהליך ההרעלה חומרי תזונה חיוניים אינם מסופקים לגוף באופן מושלם.
משמע שאם חפצי בריאות אנחנו, משימתנו החשובה ביותר, במהלך כל החיים צריכה להיות שמירה על דרגת רעליות (טוקסמיה) נמוכה של נוזלי הדם והתאים בגוף.
ההיגיינה הטבעית מצביעה על החוקים, העקרונות והכללים שגופנו כפוף להם וששמירה עליהם תוביל להפחתה משמעותית ברעילות הנוזלים ותשפר את הבריאות שלנו לבלי הכר. הכלים להשגת בריאות מושלמת אינם נמצאים אצל הרופא ולא בסל התרופות והחיסונים שלו אלא בתוך גופנו אנו. השימוש הנכון בכלים אלה יעצים את כח הריפוי בגופנו ויוביל להחלמה מבעיות בריאות.
מאמר זה מציג את כל ההוכחות המדעיות לכך שהרעלה עצמית הינה הבסיס למחלות.
אלפי חומרים כימיים נקלטים בגופו של האדם מידי יום באמצעות המזון, האוויר והמים וחומרי רעל נוספים שאנחנו מכניסים במודע לגופנו. בנוסף תורמת הרפואה שלל חומרים כימיים רעילים, שלהן היא קוראת תרופות, במטרה לעזור לאנשים להקל על הסבל הנגרם להם מאי שמירה על חוקי הבריאות והגוף.
הגוף מסוגל לסבול מידה גבוהה של רעילות תוך כדי פגיעה תפקודית בתאים, ברקמה, בבלוטה או באיבר זה או אחר. הרפואה מכנה אאת הפגיעה התפקודית באזור ספציפי מחלה של אותו האיבר ונותנת לו שם ספציפי. 


הסיבה למחלות- שתי גישות הפוכות:

אני מזהיר אתכם קוראי היקרים, מניסיוני, כל רעיון חדש  שמופיע במאמר זה יוכחש נמרצות על ידי הרופאים. יחד עם זאת 200 שנה של ניסיון עולמי, 15 שנים של ניסיוני האישי בטיפול אישי וקבוצתי מוכיחים מעל לכל ספק את אמיתות הטענה – הרעלה עצמית הינה הבסיס לכל המחלות של ימינו (1).
יחד עם זאת במקביל לתהליך ההרעלה חומרי תזונה חיוניים אינם מסופקים לגוף באופן מושלם. ניסיוננו מראה שבלעדי התזונה הטבעית לאדם לא יתקיים הגוף לאורך זמן ללא הפרעות ומחלות (3,5,6).
כאשר מוצגים המצב העגום והסטטיסטיקה הקודרת של המחלות בעולם המערבי ובישראל מצהירה הרפואה שסיבתן של מרבית המחלות איננה ידועה, או שהגורמים למחלה הם חיידקים, וירוסים או גנטיקה פגומה. אולם כפי שכל רופא יודע בסתר ליבו, הרפואה איננה ניחנת בתיאוריה מוצקה שעומדת במבחן המציאות באשר לתקפות טענותיה. למעשה הפרקטיקה הרפואית, המבוססת על מתן רעלים הקרויים תרופות וחיסונים איננה באמת מדע (ד"ר בלשר אומר "איננה מדע מדויק") ואיננה פותרת שום בעיה בטווח הארוך ולמעשה רק מחריפה אותה (4,7,17,21). לא צריך להיות רופא כדי להכיר באמיתות הטענה הזו שהרי הציבור מכיר את הרעילות של התרופות וחוסר התוחלת שלהן על גופו. האבסורד הוא שלחומר שקוראים תרופה אין שום כח ריפוי והרופא לא רק שאיננו מתיימר לרפא את המחלה, אלא שהוא מדגיש בפני החולה – המחלה שלך כרונית, אין לה ריפוי!
הבעיה המרכזית היא שכספי המדינה מממנים את השיטה הרפואית הקונבנציונאלית ומחייבת אותנו לפנות קודם כל אליה.
במקרה שהתירוץ למחלה הוא גנטי, לרוב אין בכך שמץ של אמת (4). אותן מחלות גנטיות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, בעיות לב, סרטן, מחלה אוטואימונית, מחלת עור ועוד רבות מתגלות כברות ריפוי כאשר הן פוגשות בהיגיינה הטבעית (3-16). הפלא ופלא, כיצד הגנטיקה התנדפה באוויר כה מהר?
מדוע אימוץ  הרגלי חיים בריאים, תזונה טבעית וניקוי הגוף ריפאו את המחלה, הרי היא הייתה גנטית לדברי הרפואה ?
במקרה של האשמת החיידקים והוירוסים בגרימת המחלה, אין אחיזת עיניים גדולה מזו (עיינו במאמרי על השפעת בה פירטתי בהרחבה את גישת ההיגיינה הטבעית לחיידקים ווירוסים). בכל אופן אומר שמלחמת מליארדי הדולרים של הציבור מידי שנה בחיידקים ובוירוסים הרי איננה מוליכה לשום שיפור במצב (3). הרי מידי שנה המצב חוזר על עצמו.
 היכן אם כן ההצלחה של מלחמה זו, במה היא מתבטאת ?
להיכן נעלמים הוירוסים ומאין הם חוזרים ?
והאם ניתן להילחם בכל הוירוסים בעולם ?
אבל לרפואה יש טריקים כדי להתחמק משאלות נוקבות אלה. הטענה היא שהחיידקים והוירוסים משנים צורה ולבוש בכל שנה ולכן המלחמה נגדם קשה ואין סופית. את הבל ההבלים הזה הם מוכרים לציבור התמים. מעניין מדוע כאשר אנשים בוחרים לחיות על פי גישת ההיגיינה הטבעית החיידקים והוירוסים מפסיקים להטריד אותם אחרי שנים של אנטיביוטיקה וסבל (1,3,4).
במקרים של סרטן הערפל שהרפואה מוסכת על הסיבות עוד יותר גדול. במו אוזני שמעתי פרופ' שיושב ליד מיטת חולה ומבשר לו על גידול סרטני. כאשר החולה שאל את הפרופ' מה הסיבה לגידול הרים הפרופ' המכובד את אצבעו ועיניו לשמיים בהתרסה כלפי הקב"ה, אולי משום שהחולה חבש כיפה על ראשו.
כאשר רופאים מסבירים שהמחלות באות משמיים או משום מקום מה הפלא שהציבור חסר ידע ומתייחס למחלות כמפלצות בלתי נראות שכל יעודן בחיים הוא לתקוף בני אדם ?
פרופ' קמפבל ופרופ' מנדלסון כותבים: "האזרחים במערב מבולבלים ממבול המידע הזורם אליהם בתחום "הבריאות". מידע זה מועבר לציבור ברוב המקרים על ידי גורמים אינטרסנטיים שיש להם עניין
בשטיפת מוח של הציבור ויצירת דיסאינפורמציה שהתוצאה שלה היא שימוש נרחב יותר בשירותים או במוצרים שהם רוצים למכור לציבור (3,7)".
אם הסיבה איננה בדרך כלל חיידקים או וירוסים וגם לא גנטיקה אז מה נותר ?  
הרעלה עצמית ותזונה לקויה !!! 


מה הבסיס לטענת ההיגיינה הטבעית שהרעלה ותזונה לקויה הן המקור לכל המחלות?

בעולם המערבי נעשה שימוש בכ- 80,000 חומרים המוגדרים כחומרים כימיים (3,4). לחומרים אלה אין מה לחפש בגוף החי. גופנו מיועד לקלוט חומרים אורגניים ולא כימיים. אלפי חומרים כימיים נקלטים בגופו של האדם מידי יום באמצעות המזון, האוויר והמים וחומרי רעל נוספים שאנחנו מכניסים במודע לגופנו (עישון, סמים, אלכוהול, קפה, שמפו, סבונים, צבעים, מוצרי קוסמטיקה ועוד). אנחנו רואים לצערנו שהקדמה והטכנולוגיה מביאים עימם גם זיהום הולך וגדל של הסביבה והגוף.
בנוסף לחומרים שמשתמשים בהם בתעשייה ובמזון תורמת הרפואה עצמה כמה אלפי חומרים כימיים רעילים, שלהן היא קוראת תרופות, בצורה רשמית ובתמיכה של מוסדות המדינה, וכפרקטיקה יומיומית שכביכול מטרתה לעזור לאנשים להקל עליהם את הסבל הנגרם להם משיבוש בריאותם (2).
אולם למרבה הפליאה, הרפואה מודה שתרופות הן רעלים ולכן היא מגבילה את שימושם ואף אוסרת על שימושם ללא מרשם רופא (2,4,17). הרפואה מפקחת על חלוקת התרופות באמצעות אנשים מוסמכים שקרויים רוקחים. הרפואה מזהירה ששימוש בתרופות, באותם חומרים "מבריאים", יכול לגרום להרעלה עד כדי מוות, כלומר היא מודה שמדובר בחומרים רעילים.
ד"ר הנרי מאנאס דיקן הקולג' לרוקחות באוניברסיטת אילינוי אמר: "בכל בית חולים יש אנשים שאושפזו בעקבות שימוש מוגזם בתרופות וקרוב לוודאי שיהיו ממאושפזים תקופה ממושכת וכאלה שאף ימותו כתוצאה מצריכתן. כל תרופה נושאת עמה סכנה, ויש אף תרופות שסכנתן רבה עד כדי יצירת בעיות פיסיולוגיות חמורות. כ- 10% מהאשפוזים מיוחסים לשימוש לא נכון בתרופות".
ד"ר קנת שיין דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת UCLA אמר: "הרופאים עסוקים מאוד ולא תמיד מסוגלים לעקוב אחרי כל החולים הנוטלים תרופות. פיקוח מתמיד חשוב במיוחד אצל חולים הסובלים מבעיות רגשיות קשות ונוטלים תרופות הרגעה. רבות מאלה הן תרופות ממכרות והופכות לחלק קבוע מהשגרה היומית – ובכמה מקרים התוצאות הרות אסון".
 אולם למרות רעילותן של התרופות הרפואה דוגלת בגישה של מתן החומרים הרעילים האלה דווקא לאנשים חולים. הרפואה טוענת שחומר, שאם ניתן אותו לאדם בריא אזי יש סיכוי רב שתיגרם לו הרעלה, כלומר מחלה, ואולי גם מוות, חומר זה יהפוך לחומר "מבריא" או ממריץ פעילות מסוימת או מדכא אחרת בגופו של אדם חולה, האומנם ? הייתכן ?
האם חוקי הגוף של האדם החולה משתנים בזמן מחלה עד כדי כך שהחומרים הרעילים והמחליאים יהפכו בגופו לחומרי בריאות ?
האם לחומר כימי אנאורגני יש יכולת לבנות משהו או לתקן משהו בגוף ?
דרך אגב, גם ההומיאופטיה שנחשבת למנוגדת לרפואה המערבית, ונחשבת בעיני רבים "כרפואה טבעית" טוענת  ש – "דומה בדומה ירפא", כלומר שאם יש רעל מסוים בגוף משהו דומה לו, רעל נוסף, ירפא אותו (16).

בניגוד לתפיסות לא מדעיות אלה טוענת ההיגיינה הטבעית שבזמן מחלה גופו של האדם נמצא כבר בדרגת הרעלה גבוהה ביותר ולכן לא יעלה על הדעת להוסיף על הרעילות הזו עם רעלים נוספים, אלא מה שמתבקש לעשות הוא להוציא מהגוף את הרעלים הקיימים. ההיגיינה הטבעית טוענת שכל המחלות נגרמות במקורן (לפני שאר הסיבוכים שלהן, כמו דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ועוד) כתוצאה מהצטברות של רעלים ממקור חיצוני וממקור פנימי ברמה קריטית ברקמות הגוף. כמובן שבמקביל ובנוסף אין אספקה של חומרי חיים ותזונה חיוניים לגוף (21,4,8-16).
הרעלים המגיעים לגופנו ממקורות שונים מפירים את האיזון הביוכימי-פיסיולוגי בגופנו ומשבשים את התפקוד של התאים, הרקמות, הבלוטות והאיברים השונים. הם גם בונים במהלך הזמן תאים שאינם בריאים ואינם מתפקדים.
 "ההיגיינה הטבעית" מוכיחה שהסיבה הראשונית למרבית המחלות איננה גורמים חיצוניים כמו חיידקים או וירוסים או של כוח פנימי כמו התורשה, כפי שמספרים לנו (אפילו "לואי פסטר", אבי תורת החיידקים, הודה בכך לפני מותו).


שלוש הוכחות מדעיות לתקפות גישת הטוקסמיה

להוכחת הטיעון החזק הזה, שאוטוטוקסמיה היא הבסיס לכל המחלות, אשר נוגד למעשה את כל התפיסה הרפואית הנהוגה בעולם הרפואי הקונבנציונאלי והמביאה להרעלתם המתמשכת של מליוני אנשים על ידי סמים ורעלים הקרויים תרופות, נביא כאן 3 הוכחות מדעיות (21, 8-16):

א.    הוכחה תצפיתית פיסיולוגית – הפסקת הפרשה של שתן, מסיבה כל שהיא, למשך 52 שעות מובילה למוות של האדם. ממה מת אותו אדם ? בשתן מצויים חומרים שהגוף מעוניין לסלק אותם מתוכו במהירות המכסימלית. אותם חומרים הינם תוצרי הפסולת של חילוף החומרים הטבעי של תאי הגוף וגם חומרי הפסולת שהוחדרו לגוף באמצעות המזון, המים והאוויר וחומרי הרעל שהאדם הכניס לגופו. אומנם הגוף מסוגל לסבול דרגה מסוימת של חומרים אלה בתוכו, לא בלי לפתח מחלה, אבל עצירתם המוחלטת של חומרים אלה בגוף מעבר לרמה קריטית תגרום למוות מהרעלה על ידי אותם חומרים רעילים. כלומר אנחנו מבינים לראשונה שהרעלה על ידי חומרים שנמצאים בנוזלי הגוף הינה מצב אמיתי, ממשי, פיזיולוגי, ביוכימי שעלול להתרחש בגוף ושניתן למות ממנו.  

ב.     הוכחה מעבדתית – בניסוי מעבדתי שארך למעלה מ - 30 שנה נלקחו תאים בודדים של רקמת אדם והונחו בתוך מבחנה/כוס מלאה במים. בניסוי זה נתגלו שלושה ממצאים מדהימים:
1. נמצא שהתא הבודד ישרוד במשך 24 ימים ללא אספקה של מזון מבחוץ, רק על מים. זהו מצב של צום.
איך התא שורד במשך זמן כל כך ארוך ללא מזון מבחוץ ? ובכן, לאחר מספר שניות של צום-תאי עובר התא לצרוך מזון מתוכו, ממאגרי המזון הקיימים בתא לשעות חירום. מסתבר שחומר אנרגיה זה מספיק ל – 24 ימים ולאחריהם אם אין אספקת מזון מבחוץ התא ימות.
צריך להבין כאן שגוף אנושי בנוי ממיליארדי תאים כשלכל רקמה יש תפקיד יחודי. אדם מסוגל לצום הרבה יותר מ – 24 ימים משום שגופו יכול להעביר חומרי תזונה ממקום אחד לשני וכך לגרום לתאי השומן "להישרף" לצורך קיום תאים חשובים יותר.
 מהתגלית הזו אנו מבינים שהצורך במזון איננו דחוף כמו שאנו רגילים לחשוב. אבל למרות זאת דיאטניות "מצוות" לאכול כל מספר שעות, בכל פעם מכל אבות המזון, ובסך הכל 3 ארוחות רשמיות ביום ובניהן מומלץ "לחטוף משהו". לכן אנו סבורים שכמה שעות של אי אכילה "עלולים לגרום לנו לנזק בלתי הפיך אולי". מרבית המזון הנאכל איננו מתעכל בגופנו וגורם להרעלה ממקור פנימי.

2. בניסוי נתגלה ממצא מדהים נוסף. אותו תא לא ישרוד במבחנה המלאה במים יותר מ- 6 שעות אם המים סביבו לא יוחלפו לפחות פעם אחת בשש שעות, ללא כל קשר לאספקת המזון. מה הסיבה לכך ?  התא החי עם או בלי אספקת המזון מבחוץ צורך את חומרי התזונה ויוצר מהם אנרגיה לקיומו. כתוצר לואי בתהליך ניצול חומרי התזונה הוא פולט מתוך התא לנוזל המקיף אותו את המרכיבים שאינם חיוניים לקיומו, את הפסולת.  תהליך זה קרוי חילוף חומרים. תהליך זה מתרחש בתא במעבדה כמו במיליארדי התאים שבגופנו כל הזמן ללא הפסק. הפסולת הנפלטת מהתא הינה חומר לא רצוי, רעלי, היא השתן, חומר מזיק שעל הגוף להיפתר ממנו במהירות. בגופנו יש מנגנוני הפרשה משוכללים בדמות מערכת הדם, נוזל הלימפה, הכליות ונוזל השתן שבסופו של התהליך מרחיקים את החומרים הלא רצויים והמזיקים מחוץ לגוף. אבל לתא שנמצא במבחנה במעבדה אין שום מנגנוני הפרשה. חומרי הפסולת שהוא פולט ואמורים להפוך למעשה לשתן מוצאים למים שנמצאים במבחנה ואינם מורחקים מחוץ למבחנה/לכוס. לכן תוך 6 שעות ריכוז הרעלים/השתן שהוא פולט עולה לרמה כזו שהחומרים הרעילים הורגים את התא. למעשה התא מת מאותם חומרים שהוא עצמו פלט בתהליך חילוף החומרים הטבעי שלו. לכן כדי לגרום לתא להמשיך לחיות יש להחליף את המים אחת ל- 6 שעות לפחות.
המסקנה משתי תצפיות אלה היא שתהליך הניקוי דחוף, חשוב ואפילו קריטי מבחינת התא ומבחינת הגוף הרבה יותר מתהליך ההזנה.

3. אולי הממצא המדהים ביותר במחקר היה שכאשר המים סביב התא במעבדה מנוקים בתכיפות גדולה יותר מפעם אחת בשש שעות, למשל שש פעמים בשש שעות, והמזון מסופק לתא באופן רגיל התא ימשיך להתחלק ולמעשה יחיה לנצח, זאת בניגוד לתאים בגוף האדם שבאופן קבוע מזדקנים ומתים אחת לכמה זמן. עובדה זו מעלה את השאלה בנוגע לקשר של ממצאים אלה לתהליך ההזדקנות של בני אדם. מה שאנחנו מבינים שבתנאים אידיאליים, כאשר תא חי נמצא בסביבה נקייה בדרגה גבוהה, התא אינו מזדקן ומסוגל לחיות לנצח. למעשה תאים בגוף האדם לעולם אינם יכולים להיות במצב אידיאלי שכזה משום שמיליארדי התאים בגוף פולטים כל הזמן תוצרי פסולת לנוזל שמסביבם, בנוסף לחומרי פסולת קטלניים המוחדרים על ידינו אל תוך הגוף מבחוץ. במצב זה גוף האדם רחוק מלהיות נקי ותאים חיים כל הזמן נפגעים, מזדקנים ומתים. המסקנה היא שלא ניתן למנוע לחלוטין את תהליך ההזדקנות(אלא אם נמצא מכשיר שיחובר לגופנו וינקה אותו בהתמדה ואותו מכשיר יוחלף כל מספר שעות), אבל ניתן להניח שתהליך ההזדקנות והקצב שלו תלויים באופן מכריע ברמת הניקיון הפנימי של נוזלי הדם, הלימפה והתאים. זו הסיבה העיקרית לכך שבהרבה ניסויים מגלים שצומות תקופתיים שגורמים לניקוי עמוק של נוזלי הגוף והאיברים הפנימיים מאריכים את תוחלת החיים של בעלי חיים. בבעלי חיים ירודים הצומות גרמו להארכת תוחלת החיים ב – פי שלוש !!  כלומר סביר להניח שככל שרמת הניקיון הפנימי של הגוף גבוהה יותר כך החיים יהיו ארוכים יותר וסביר להניח שבאופן ישיר גם בריאים יותר.
אולי הסיפורים על מתושלח ובני משפחתו שחיו כ – 1000 שנה אינם אגדה וסיפורים בעלמא.

ג.    הוכחה תצפיתית-קלינית – הוכחה זו מבוססת על צפייה בבני אדם שהגיעו לקליניקות של "ההיגיינה הטבעית" במהלך 200 השנים האחרונות ומעקב אחר השיפור שחל במצב בריאותם עקב צום-מים. מאות אלפי מטופלים הגיעו לקליניקות של "ההיגיינה הטבעית" ברחבי אירופה אוסטרליה וארה"ב במצבי מחלה שונים ומגוונים. כל מה שכולם עשו במהלך 15-60 ימי צום ויותר, שבמהלכם הם שתו מים זכים בלבד, הוא למעשה  - שום דבר !! אומנם כן, מה הם עשו במודע היה "שום דבר", כלומר הם לא נטלו צמחי מרפא, גלולות, משחות, ויטמינים ותוספות מזון אחרות, לא עשו טיפול במחטים, רפלקסולוגיה או שיאצו ולמעשה לא קיבלו שום טיפול חיצוני. אבל במצב זה גופם עשה את הדבר המשוכלל והמתוחכם ביותר שגוף חי יכול לעשות, הוא הבריא את עצמו מהמחלה. כיצד זה קרה ?
זה קרה משום שברגע שניתנה לגוף ההזדמנות, כלומר נעצרה פעולת מערכת העיכול שצורכת אנרגיה עצבית גדולה מאוד לפעולתה השוטפת, המשימה החשובה ביותר מבחינת הגוף, כפי שראינו קודם, הינה ניקוי וטיהור נוזלי התאים, הלימפה והדם. במצב זה הגוף מעביר את כל האנרגיה העצבית שנחסכה מחלקי הגוף שהפסיקו לצרוך אנרגיה, למשל ממערכת העיכול, מהשרירים, מהמוח, מהרגשות ומעביר אותה לפעולת הכבד, הכליות, הריאות, הקרומים הריריים ואיברים אחרים במטרה ברורה אחת - טיהור הגוף מהפסולת שהצטברה בו במהלך שנים רבות.
בסופו של התהליך הזה האדם מבריא מכל מחלה שהיא, בדרך כלל לא לאחר צום אחד, אבל לא משנה מה שמה של המחלה: מחלת עור, מחלת לב וכלי דם, מחלת דרכי הנשימה, לח"ד גבוה, מיגרנה, מחלת דרכי העיכול, גידולים, אין אונות, בעיות פוריות אצל נשים ועוד.
נשאלת שאלה - כיצד אנחנו יודעים שמה שהבריא את הגוף הוא תהליך של ניקוי וטיהור נוזלי הגוף ?
דבר זה מתברר מהתהליכים שהגוף עובר במהלך צום ממושך. צפייה בשינויים ובהתפתחויות שעובר גופו של הצם מגלה לנו מספר תופעות מדהימות:
א.     מתחילת הצום הופך השתן של הצם בהדרגה לחריף יותר וכהה יותר ולעיתים הוא מגיע אפילו לצבע שחור. אחד הצמים אצלנו במרכז, חולה סרטן לשעבר, אכן הגיע למצב זה. מה מגלים כאשר בודקים את תכולת השתן במצב זה ? מגלים חומרים כימיים ואורגניים מסוכנים לבריאותו של האדם בריכוז ובכמות גדולים ביותר. חומרים כגון: דיוקסינים, מתכות כבדות, ארסן, כספית, ניקל קדמיום, אלומיניום, חומרי הדברה, חומרי שימור, חומרי צבע טעם וריח כימיים שמוספים למזון, חומצה אצטית, חומצה קרבולית וחומצה אוכסלית, מלח, סידן אנאורגני ועוד. כל אלה
    מופרשים על ידי הגוף בשתן, במהלך הצום, מה שלא קורה במצב של אכילה יומיומית. לקראת אמצע
    הצום מתייצבים הצבע והחריפות של השתן ולאחר זמן מה השתן מתחיל להתבהר בהדרגה וחריפותו פוחתת והולכת.
   לקראת סוף הצום השתן מתבהר לחלוטין והופך לשקוף והחריפות נעלמת כליל. מה קרה פה ? אין שום
   ספק, תהליך של ניקוי וטיהור עצמי מתוך כוונה ברורה להבריא את הגוף.
ב.     תופעה נוספת שמתרחשת במהלך הצום היא הפרשת כמויות גדולות של ליחה סמיכה וכהה שהולכת ומתגברת במהלך הצום עד לאמצע הצום שהופכת לבהירה יותר ויותר ודלילה לקראת סוף הצום ונעלמת לחלוטין כמה ימים לפני סיום הצום. בדיקה של תכולת הליחה מגלה את אותם חומרים כמו בשתן השחור. שוב אנחנו מבינים שהתרחש כאן תהליך של ניקוי עצמי באמצעות הקרומים הריריים של מערכת הנשימה.
ג.    תופעות נוספות שנצפות במהלך צום הן: הפרשת נזלת מהאף, הפרשות מהנרתיק, מהאוזניים או דימום ממקום מסוים בגוף, הלשון מתכסה במעטה לבן ואפילו צהוב שמכיל הפרשות דומות לאלו שבשתן ובליחה, הריח מהפה הופך לאיום מיום ליום ועוד.
בסוף הצום כל התופעות נעלמות והגוף מראה רמת ניקיון גבוהה ביותר בכל הפרמטרים שצויינו.
למעשה בזמן הצום הגוף מעביר, מסיט את כל האנרגיה הקיימת בו מכל השרירים לחלקי הגוף העסוקים בניקוי ולכן האדם ירגיש חולשה. כלומר האנרגיה מצויה בגוף אלא שהיא מנותבת לאפיקים ספציפיים בהתאם להחלטה האינטליגנטית פנימית של הגוף. כיצד אנחנו יודעים שזה מה שהגוף עושה, או "אומר" ?  
 עובדה זו מתבררת בסיום הצום, או יותר נכון מספר ימים לפני סיום הצום. מעדות של רופאים היגייניסטים שפיקחו על עשרות אלפי צומות וראו אנשים מסיימים צום בצורה טבעית מתברר שמספר ימים לפני סיום הצום ולפני התחלת האכילה חוזרת אנרגיה עצומה לגופו של הצם והוא היה מסוגל להגיע לביצועים גופנים מרשימים ביותר שקודם לא היה מסוגל לעשות. זו תחושה שאותה הרגשתי אני באופן אישי בסיום צום של 23 ימים שעשיתי. כלומר ברגע שהאנרגיה התפנתה מעבודת הניקוי היא הייתה זמינה בדרגה גבוהה הרבה יותר מקודם לפעולת השרירים בגלל הניקיון העצום והטיהור של מערכת העצבים ותאי הגוף.
שוב אני מדגיש, בסיום הצום השלישי הרביעי חמישי אולי, אם היה ממושך דיו, נצפתה הבראה מוחלטת של החולה מכל סוגי המחלות. מי כאן אחראי להחלמה ? אך ורק הגוף ותהליכי הניקוי והטיהור העמוקים והיסודיים שהוא ביצע בכל נוזליו, שהרי שום טיפול "קונבנציונאלי" או  "אלטרנטיבי" לא ניתן לחולה בזמן הצום.


מהו אם כך ריפוי טבעי ?

התיאור המדעי זה מוכיח מעל לכל ספק שריפוי הוא במהותו ובעיקרו תהליך של התנקות יסודית, עמוקה ומתמשכת של הגוף מהרעלים המצטברים בו ולא הרעלת הגוף על ידי תרופות לצורך ריפויו כפי שטוענת הרפואה. זו ההוכחה העיקרית שאוטוטוקסמיה, הרעלה עצמית, היא הסיבה למחלות.
 התנקות זו הנה צורך תמידי וקריטי והיא מבוצעת על ידי "חברת הניקיון" של הגוף: כלי הניקוי וחומרי הניקוי. שתי "מחלקות" אלה הם אמצעי הניקוי העצמיים והיחידים של הגוף. לכן כל הסיפורים בדבר תה או צמחים, "צמחי מרפא" או שיקויים לניקוי הגוף ולטיהור הדם הינם הונאה מסחרית, משום שאין להם שום יכולת לנקות את הגוף. אנשים רבים סבורים שגוף האדם הוא כמו צינור ביוב או אסלה שניתן לשפוך לתוכם חומר ניקוי כימי ולנקות אותם מבפנים. זו טעות מוחלטת. שום חומר כימי, או אורגני רעיל ממקור חיצוני איננו מסוגל "לנקות" את הגוף, ההפיך הגמור, הוא רק יזהם אותו בעוד רעל שיוסיף על ההרעלה הקיימת. לעולם הניקוי הוא יכולת פנימית הנתונה לגוף עצמו ומתבצע על ידי האיברים האחראים לניקוי ועל ידי חומרי הניקוי העצמיים של הגוף.
 כדאי גם לעקור מהשורש אמונה כוזבת נוספת לגבי ניקוי הגוף. גם לחוקן המומלץ על ידי מטפלים כאלה ואחרים כאמצעי לניקוי "הגוף", אין השפעה כל שהיא על ניקוי של תאי הגוף ונוזלי הגוף. לחוקן יש השפעה מוגבלת על הוצאת חלק מהצואה במעי הגס, לא יותר מזה, גם אם זה גורם להקלה גדולה לאנשים במצב של צואה קשה ותקועה. לכן הצגת החוקן כתהליך ניקוי כללי של הגוף היא הונאה. אנשים שעוברים את התהליך יכולים לחשוב שבעצם פינוי של צואה תקועה הם אכן ניקו את תוכן גופם כלומר את נוזלי הגוף מהטוקסמיה שמצויה בהם. כאמור זו אשליה וטעות קשה. המים המוחדרים יכולים לשטוף חלק קטן של המעי הגס ולא יותר מזה.


סיכום:

רעלים בתעשייה ובמזון, תרופות כימיות וטבעיות, תוספי מזון, "צמחי מרפא", ויטמינים בגלולות, חיסונים רגילים והומאופטים אינם התשובה לתופעת המחלות הפנימיות (18). לא רק שהם אינם יכולים להוריד את רמת הרעילות הפנימית, אלא שחלקם אף מגדילים אותה. הצלחתם הזמנית של חומרי רעל שונים וטיפולים אלטרנטיביים לדחוק את הסימפטומים של המחלה אינה מעידה על השתפרות המצב הביוכימי הבסיסי, ההרעלה העצמית, של הגוף ולמעשה הינה מעשה רמייה, אשליה ואחיזת עיניים שיש לה השלכות קשות על הבריאות העתידית עד כדי מוות במצבי מחלה שונים: אקוטיים וכרוניים (לצערנו ראו מקרה הזמרת שושנה דמרי ז"ל שלדעת כל רופאי ההיגיינה הטבעית היה ניתן לריפוי בקלות באמצעות צום קצר).
תזונה שמיועדת לאדם מטבע בריאתו (3,4), ניקוי תקופתי של הגוף, הימנעות משימוש בחומרי רעל מסוגים שונים הם הדרך להגעה לבריאות מושלמת בכלל ולהימנעות מוחלטת ממחלות. כאשר רמת ההרעלה בגוף
מגיעה לדרגה בלתי נסבלת יוצר הגוף מחלות אקוטיות. אלה  מעידות על כך שהגוף איננו נקי, שיש מידה לא מבוטלת של פסולת בגוף שאם לא תסולק ביסודיות היא עלולה לגרום למחלות קשות בעתיד ולמוות. טוב שבמצב זה הגוף כופה עלינו תהליך עצמי של ניקוי, אולם יש להבין שגם אם המחלה האקוטית הינה תהליך ניקוי טבעי וחיובי היא איננה תהליך ניקוי יסודי. היא בסך הכל מפחיתה את רמת הרעילות בגוף לדרגה נסבלת על ידי הגוף בנקודת זמן נתונה (4). לכן מומלץ לעשות מאמץ עקבי ולאורך כל החיים להעלות את רמת הניקיון הפנימי של הגוף באמצעות סידרה של פעולות שכלולות בגישת ההיגיינה הטבעית. זו הדרך הבטוחה ביותר למניעת של מחלות אקוטיות וכרוניות במדינה שבה הסטטיסטיקה של המחלות הגיעה לשיאים חדשים ולשפל המדרגה (1,3).
לתפיסתה של ההיגיינה הטבעית אין שום מצב שמצדיק מלכתחילה את השימוש ברעלים במצבים של שיבוש הבריאות. שימוש ברעלים אלה במצבי הרעלה מתקדמים מוביל למוות רב בבתי החולים (17,7).
על פי הפרסומים כל שנה מתים בבתי החולים כ- 2000 קשישים כתוצאה ממה שהרפואה מגדירה - "מסיבוכים של מחלת השפעת" (דלקת ריאות וכד', שושנה דמרי שנפטרה היום היא המפורסמת שביניהם). כפי שהסברתי במאמרי על השפעת זו איננה מחלה אלא תהליך של ניקוי והחלמה עצמיים הרי שמוזר שתהליך כזה מסתבך.
פרופ' מנדלסון, ד"ר פורמן, ד"ר גרינלנד, ד"ר אלק ברטון, ד"ר קי שידווה ורבים אחרים טוענים שלמעשה מה שמסבך את מצבו של החולה הן התרופות שניתנות לחולים במצבים אלה (4,17,21).
מגיע אדם מבוגר לבית חולים לאחר עשרות שנים של טוקסמיה והרגלי החנקת סימפטומים באמצעות תרופות רעילות ואלפי רעלים שונים ובמצב טוקסמי של 95% ומעלה וכל מה שהוא צריך כדי למות זה עוד 5% של טוקסמיה כדי לחסל אותו סופית. מדהים להכיר בעובדה שהרופאים מספקים לחולה שוב אמצעים לדיכוי הסימפטומים וכך מובילים אותו אל מותו הטראגי והמיותר.

ד"ר ערן אשחר ערן (N.D, M.P.H )
 
לייעוץ ראשוני חינם או לקביעת פגישה צלצלו עכשיו ל- 074-7011309
איסרליש 22 תל-אביב

Go Back  Print  Send Page
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לייבסיטי - בניית אתרים