מרכז אשחר לריפוי מלחץ דם גבוה, מניעת ניתוחי מעקפים וצנתורים ושיקום חולי לב לאחר צנתור וניתוח מעקפים - תזונה כירורגית וצום לריפוי מלחץ דם גבוה

תרופות וניתוחים לעולם
אינם מטפלים בגורמי המחלה
אלא רק מנציחים אותה

בריאות נובעת
מאורח חיים בריא

אנחנו יצרנו את מחלותינו
ובידינו השליטה להרחיקן מחיינו

אין אדם יכול למלא
בשלמות את התכלית שלשמה
ירד לעולם כשהוא חולה

בריאות היא המצב הטבעי
והנורמלי של הגוף
החולי הוא סטייה מהטבעי

תזונה כירורגית וצום לריפוי מלחץ דם גבוה

דף הבית >> מאמרים >> על ריפוי מלחץ דם גבוה >> תזונה כירורגית וצום לריפוי מלחץ דם גבוה

 

תזונה כירורגית וצום על מים לריפוי מיתר לחץ דם

ד"ר ערן אשחר N.D, M.P.H, נטורולוג, מומחה לתזונה כירורגית המובילה לריפוי מלחץ דם גבוה


מאמר זה מבוסס על מאות מחקרים קליניים ואפידימיולוגיים ובמיוחד על שני מקורות עיקריים:

א. מחקר קליני, יחידי מסוגו ומדהים בתוצאותיו, שבדק את מידת היעילות של הטיפולים השונים, כולל הטיפול
    ב"צום על מים", להורדת לחץ-דם-גבוה (3). זהו המחקר המתועד הראשון בעולם שבו שיתפו פעולה
    רופאים היגייניסטיים וחוקרים קונבנציונאליים בעלי שם בתחומם כדי לחקור ולתעד במקצועיות את
    ההשפעות הידועות של אמצעי הריפוי הטבעי המשוכלל ביותר שקיים, הצום, על מחלה מסוימת.

ב. מחקר הדוקטוראט שלי במשך 3 שנים על מאות ממטופלי (1).


מבוא:

ההשפעות המדהימות של ההיגיינה הטבעית וצום על שיפור הבריאות במצבי מחלה שונים ידועות לרופאים ההיגייניסטים מניסיונם האישי על מטופליהם כבר לפני 190 שנה. ספרים ומאמרים רבים נכתבו על ידיהם בתקופה זו, אך מעולם לא בוצע מחקר ששיתף חוקרים מהאסכולה הקונבנציונאלית שהשתמשו בכלי מחקר המקובלים על הקהילייה המדעית. לכן מחקרים אלה הינם פריצת דרך עולמית שלא ניתן לדעתי לעבור לאחריהם לסדר היום.
המחקר האמריקאי בוצע על ידי קבוצת חוקרים ידועי שם (1). המחקר של ד"ר אשחר בוצע במשך 3 שנים על מאות מטופלים שהגיעו לקליניקה ואובחנו כבעלי יתר לחץ דם (2).
למחקרים אלה, אם לא יחששו לעשות בהם שימוש מסיבות פוליטיות וכלכליות, יכולה להיות השפעה דרמאטית על  ריפוי של חולי יתר לחץ דם ושיפור איכות החיים שלהם. הטיפול ההיגייניסטי יכול לצמצם את עלויות הטיפול היקרות של הטיפול הרגיל ושל הסיבוכים הקשים שנובעים ממנו לאורך זמן. בעידן שבו הגאווה הלאומית בתחום המדע והפיתוח הכלכלי נובעת ממפעל שמייצר תרופות, מפעל "טבע", שחסרונותיהן רבות מיתרונותיהן, שומא עלינו להציע גישה שונה, חסכונית יותר לציבור ולמדינה ועדיפה לבריאות הציבור עשרת מונים.


חוסר ידע, והעלמת ידע מסכנים את בריאות הציבור

לחץ-דם-גבוה הוא הסיבה מספר אחד לביקור אצל רופאים בארה"ב ובישראל. בארה"ב, למעלה ממאה מליון ביקורים אצל רופאים נעשים בכל שנה לטיפול בבעיה זו, בישראל קרוב למיליון וחצי ביקורים.
חשוב להבין שלחץ-דם-גבוה הוא גם "סימפטום" (סמן למשהו אחר) וגם "גורם סיכון" בפני עצמו להתקפי לב ואירועי שבץ  מוחי, מה שהופך אותו ל"גורם המסייע" העיקרי לתמותה ונכות בחברה המערבית.
רופאים ממליצים בקלות ובצורה גורפת על תרופות להורדת לחץ-דם   לבעיה זו. גישה זו הופכת את התרופות לטיפול ב- לחץ-דם-גבוה לנפוצות ונמכרות ביותר בישראל ובארה"ב. אולם לפני שאתם מקבלים את ההחלטה להתחיל בטיפול תרופתי לבעיה זו כדאי מאוד שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

א. האם הגישה התרופתית היא הטיפול היעיל ביותר להורדת לחץ-דם-גבוה?
ב. האם לטיפול התרופתי יש פוטנציאל גם להזיק ?
ג. האם יש גישת טיפול טובה יותר ויעילה יותר שאין בצידה סיכונים?


ובכן, בקרב הציבור, ובמיוחד בקרב הרופאים, קיימות אמונות מוצקות לגבי לחץ דם גבוה,
לדוגמא:

א. "ש - לחץ דם גבוה הוא תוצאה בלתי נמנעת של תהליך ההתבגרות"!
ב. שהטיפול היחיד האפשרי להורדת לחץ דם גבוה הינו הטיפול בתרופות"!
ג. שהחולה ב- לחץ דם גבוה חייב ליטול את התרופות למשך כל חייו"!
ד. ש – "אין תזונה שיכולה להוריד לחץ דם גבוה ואם יש אזי שום מטופל לא יכול לעמוד בה"!.
ה. וגרוע מכל "שתרופות ל - לחץ דם גבוה הן הטיפול היעיל והבטוח ביותר לבעיה".


מאמר זה מוכיח שלא רק שהטיפול התרופתי אינו הטיפול היחיד, ואינו הטיפול היעיל ביותר, אלא שבהרבה מקרים הוא הטיפול המסוכן ביותר שיעילותו המעטה אינה שווה את סך הכל הסיכונים שלו. למעשה מחקרים מצביעים על כך שלמרבית הסובלים מלחץ-דם-גבוה הטיפול התרופתי עלול להיות מסוכן הרבה יותר מאשר הימנעות מטיפול בכלל (3).
קיימת אופציית טיפול מצוינת הנגזרת מגישת ה"היגיינה הטבעית" המבוססת על שימוש ב"תזונה כירורגית" אותה פיתחתי במהלך השנים, ובמקרים מסוימים גם צום, שיחד מורידים לחץ-דם-גבוה לערכים תקינים וללא כל סיכון.
למרבה הצער לא תוכלו להניח שהרופא שלכם יספר לכם על כך, או יציע לכם טיפול מסוג כזה. לא רק זאת, מרבית הרופאים מזהירים את המטופלים שלהם מלנסות תזונה שאותה הם מגדירים כקיצונית (רק משום שהם לא מכירים אותה ולא חיים לפיה בעצמם) ושיכולה להציל את חיי המטופלים שלהם.


לימודי הרפואה לא מתמקדים בקידום הבריאות אלא במלחמה בלתי יעילה ובזבזנית במחלות

מדע הבריאות הקרוי "היגיינה טבעית" איננו נלמד בבתי ספר לרפואה באוניברסיטאות השונות. למעשה, המדע הקונבנציונאלי מתכחש למדע בריאות מושלם זה. לא רק זה אלא שמרבית הרופאים אוסרים על מטופליהם באיסור חמור להשתמש בכלי הטיפולי החזק ביותר שיש לאנושות.
ראיתי את מדע הבריאות הזה ואת שיטת התזונה הכירורגית פועלים על גופם של אלפי חולים ומשיבים להם את הבריאות במהירות.
לצערי, התגובה של כל הרופאים לשינוי לטובה שחל בבריאות של מטופליהם והפסקת התלות הכרונית בתרופות היא תמיד, ללא יוצא מהכלל צוננת ומתעלמת !! להלן מכתב שנשלח אלי חודשיים אחרי תחילת הטיפול ממטופלת שהגיעה אלי עם לחץ-דם-גבוה בדרגה מסוכנת מאוד, 170/100 בלי תרופות, ו- 145/90 עם תרופות   :
בוקר טוב ד"ר אשחר,
ביום ראשון ביקרתי אצל רופאת המשפחה שלי לבקש בדיקות דם. ככל שהתקדמה שיחתנו חשתי שהיא
לא חשה בנוח עם לחץ הדם היציב שלי, המחסור בכאבי הראש הרגילים שלי, ההפחתה בעייפות,
המשקל שירד "יותר מדי" וכו'. כשהיא מדדה לי לבסוף לחץ דם הוא היה 140/95 ואני הרגשתי
לחוצה,  קצת מבוהלת,  ועם דופק כבד ומהיר.
בקורס ביו-אנרגיה שעברתי טען המורה שבתי חולים הם מקום של ואקום אנרגטי. כנראה גם קופת-חולים.
אז  ירדתי לבית המרקחת, קניתי מכשיר למדידת לחץ דם והחלטתי לבקר עוד פחות במוסד הזה.

הבוקר, בשעה 6:10 מדדתי את לחץ הדם עם ה"אומרון" שלי: 119/79. זה יפה מאד.  נכון ???
ממשיכה בדרך. 
גילה

לפני שנחקור את הטיפול הבטוח ביותר בעולם ללחץ-דם-גבוה כדאי לבדוק מה הוא מצב של לחץ-דם-גבוה ולהבין מדוע מחלת לחץ-דם-גבוה הינה בעיית הבריאות המטרידה ביותר את העולם המערבי. כמו כן נבין מדוע הטיפול בלחץ-דם-גבוה באמצעות תרופות הוא בד"כ מאוד לא יעיל. ומדוע גישה בטוחה ויעילה יותר, גישה שמנצלת את מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף היא הבחירה הטובה ביותר.


מה הוא לחץ-דם-גבוה  ?

למרות ש- לחץ-דם-גבוה אינו גורם לכאב ואינו ניתן לגילוי ללא מכשיר בדיקה הוא בוודאות בעיית בריאות חמורה שראויה לתשומת לב מירבית. מה הוא "לחץ דם" ומה יכול לגרום לו להפוך ל"גבוה" ?
מערכת מחזור הדם הינה מערכת סגורה שמתחילה באופן תיאורטי מהלב. הלב הינו משאבה שרירית, שגודלה כגודל אגרוף ומשקלה 275 גרם. ניתן להגדיר את פעולת הלב כשאיבה של דם ורידי לא מחומצן לריאות והזרמת דם עורקי מועשר בחמצן לרקמות. למרות גודלו הקטן יחסית מצליח הלב לשאוב כמויות אדירות של דם. הלב מזרים במנוחה כ – 5 ליטר דם בדקה ובפעילות מאומצת אפילו עד 25 ליטרים של דם בדקה לרקמות הפועלות. ב – 24 שעות שואב הלב ומזרים נפח של דם המתווה לכ – 100,000 ליטרים.
 הלב משמש למעשה ככוח המניע, המשאבה שדוחסת את הדם המצטבר בה לתוך כלי הדם  כדי להזין את התאים במזון ובחמצן וכדי לסלק חומרי הפסולת כגון 2 ,COוחומרים פסולת אחרים מחוץ לגוף. פעימות הלב שמשקפות את התכווצות שרירי הלב יכולות לנוע בין 45-180 ויותר פעימות לדקה, תלוי בסוג הפעילות ובפרמטרים נוספים. לב האדם מתכווץ ומתרחב בעוצמה עשרות פעמים בדקה, מה שגורם לתנודות גדולות גם בלחץ הדם. בכל אופן במצב מנוחה כאשר הדרישה של הדם בגוף הינה כ -5 ליטרים בדקה יכול הלב להתכווץ כ-  45-70 פעמים בדקה .
כאשר הדם נדחף לתוך כלי הדם, לתוך מערכת הזרימה הסגורה הזו נוצרים שני כוחות, או לחצים בשני כיוונים שונים בתוך המערכת הסגורה:

1. כח דחיפה או זרימה או לחץ בחזית של הזרימה. זה הוא כח שנוצר ממש בשעת הזרימה או הדחיסה.

2. כח או לחץ שנוזל הדם מפעיל כנגד דפנות כלי הדם, על דפנות הצינורות המובילים את נוזל הדם.

בכל מקום שיש כוח דחיפה ניתן למדוד את עוצמת הדחיפה הזרימה או הלחץ. כוח זה נגרם מפעולת הלב, כלומר עם התכווצותו של שריר הלב ודחיסת נוזל הדם לתוך העורקים הגדולים.
כוחות הזרימה, הלחיצה והדחיסה האלה קרויים "לחץ דם". למעשה מדובר כאן על שני כוחות המופעלים בתוך המערכת בשני כוונים מנוגדים. לנו יש עניין רב במדידת הלחצים או הכוחות האלה משום שיש להם משמעות מבחינה בריאותית ורפואית. ליתר דיוק מה שמעניין אותנו הוא לא הלחץ בחזית של הזרימה של נוזל הדם אלא הלחץ על דופן כלי הדם.
גם אם לחץ הדם על דפנות כלי הדם איננו תופעה, משתנה, יציב כיוון שהוא יכול להשתנות לאורך הדקה ומדקה לדקה כתוצאה של גורמים שונים הרי שבכל נקודת זמן אנחנו מגלים במערכת שתי רמות או דרגות של לחץ, אחד גבוה יותר ומכונה "סיסטולי" והשני נמוך במידה משמעותית מהראשון ומכונה "דיאסטולי". שני כוחות או לחצי הזרימה במערכת כלי הדם נמדדים על ידי מכשיר שמודד את הלחץ/כוח שמפעיל נוזל הדם כנגד דפנות כלי הדם בשעת הזרימה ובשעת מנוחה/הרפיית שריר הלב. מכשיר כזה נותן מדד מספרי ללחץ של הדם על דופן כלי הדם (הערכים של המדידה הינם במ"מ כספית).  מה הם שני הלחצים האלה, מדוע נמדדים שני לחצים ?
כיוון ששריר הלב איננו פועל ברציפות אלא לסירוגין, יש התכווצות, הרפיה ומנוחה ושוב התכווצות וכן הלאה, הרי שנמדדים שני לחצים במערכת: 

לחץ הדם הסיסטולי :

לחץ הדם הסיסטולי הוא אותו לחץ שנמדד על דופן כלי הדם מיד לאחר התכווצות הלב ודחיסת הדם לתוך העורק הראשי. בנקודת זמן  זו הלחץ נמצא בשיאו והוא מבוטא בערך הגבוה יותר של לחץ הדם.

לחץ דם דיאסטולי :

בין פעימה לפעימה יש שבריר של זמן שהוא מצב של מנוחה של שריר הלב. במצב זה יש כמובן דם בצנרת אבל אין כוח שדוחף את הדם. גם במצב זה מפעיל נוזל הדם לחץ על דופן כלי הדם אבל לחץ זה הוא בדרך כלל נמוך באופן משמעותי, בערך ב – 30-40 יחידות מהלחץ הגבוה, הסיסטולי. הלחץ הנמוך יותר מכונה  לחץ דם דיאסטולי והוא הלחץ הנמוך שנמדד במדידות לחץ דם.
כאשר מצהירים שלחץ הדם הוא 120/80 משמע שהערך הסיסטולי הוא 120 והערך הדיאסטולי הוא 80.
חשוב לדעת ששני הערכים משמעותיים משום שהם משקפים את תקינות מערכת כלי הדם והלב. אם אחד מהערכים הנ"ל גבוה באופן חריג, הדבר דורש את תשומת הלב המידית, משום שכפי שנאמר קודם לחץ-דם-גבוה לא רק משקף מחלה של כלי הדם והלב אלא הינו "גורם סיכון ראשוני" בפני עצמו למחלות שונות.

 

מתי לחץ-דם נחשב ל"גבוה" ?

למעשה אין ברפואה הגדרה חד משמעית למצב של לחץ-דם-גבוה.  חוקרים משתמשים בקריטריונים שונים לקביעת הרמה שבה לחץ-דם   צריך להיחשב ל"גבוה". גישה אחת טוענת שלחץ-דם   יחשב ל"גבוה" רק כאשר הוא גורם לעליה משמעותית בסיכון להיארעות של התקפי לב, כשל לבבי ואירועים מוחיים. גישה נוספת, שגויה לדעתנו, טוענת שלחץ-דם   יחשב ל"גבוה" רק כאשר ניתן לטפל בו בצורה יעילה באמצעות טיפול תרופתי.
הגישה הרווחת היא שלחץ-דם   נחשב ל"גבוה" כאשר הערך הסיסטולי הוא 140 או יותר או כאשר לחץ-הדם הדיאסטולי הוא 90 או יותר או שניהם גם יחד. כך שלחץ-דם   של 142/88 נחשב ללחץ-דם-גבוה.  כמו כן אם לחץ-הדם   הוא 135/92 או 152/95.
למעשה, רוב האנשים המאובחנים כסובלים מ- לחץ-דם-גבוה נמצאים בקבוצת לחץ דם המוגדרת כ – "גבוה-במקצת", כלומר לחץ-דם   הסיסטולי הוא 140-159 ו/או לחץ-הדם   הדיאסטולי הוא 90-99. רק כאשר לחץ-הדם   עולה על 160/100 יוגדר לחץ-הדם   כבינוני-גבוה ורק בדרגות גבוהות יותר כ "גבוה-מאוד".
לסובלים מתופעת לחץ-דם-גבוה חשוב ביותר להבין – כל ההגדרות האלה מטעות ביותר וקרוב לודאי שמובילות למוות מיותר של מיליוני אנשים שניתן היה למנוע בוודאות.


 

הגדרות קטלניות ליל"ד
 

למעשה מה שנחשב ללחץ-דם נורמלי הוא פעמים רבות לחץ-דם   חולני. לדוגמא, לחץ-דם   של 136/88 נחשב לנורמלי או אולי "קצת-גבוה ", אבל תקין בהתבסס על ההנחה שהוא מתחת לערך השרירותי שנקבע,  140/90. אולם למעשה לאדם כזה יש סיכוי של פי -  5 לאירוע מוחי לעומת אדם עם לחץ-דם   של 110/70. למעשה לשליש מהאנשים שמתים מאירוע מוחי או התקפי לב יש לחץ-דם   הנמוך מ -140/90, לחץ-דם   הנחשב לתקין ולא מקבל שום טיפול.
התוצאה היא אם כן שההגדרות הנוכחיות של "נורמלי" או "קצת-גבוה " עלולות לתת למטופלים תחושה אשליתית של ביטחון שעלולות לעלות להם בחייהם, או במקרה של אירוע מוחי לא קטלני הם עלולים לחיות שנים רבות עם נכות קשה ואיכות חיים ירודה ביותר.
לפי ההגדרות הנוכחיות אפילו לחץ-דם   העולה ל -156/98 נחשב ל – "גבוה-במקצת" בלבד, אבל רמה זאת מתגלה כבר כמסוכנת ביותר. למרבה הצער למרבית האנשים שמתים מאירועי לב ומח, יש לחץ-דם המוגדר כ "נורמלי", "קצת-גבוה", או "גבוה-במקצת".


 

מה הבעיה בנטילת תרופות ?

 
ההגדרות הנוכחיות המגדירות לחץ-דם-גבוה רק בערכים של  140/90 ומעלה יצרו מערך חדש של בעיות. רוב הרופאים למדו שכאשר אבחנה של לחץ-דם-גבוה נעשית, הטיפול התרופתי הוא הטיפול המועדף. כתוצאה מכך רופאים רבים מאמינים שההגדרה הנוכחית של לחץ-דם-גבוה הינה אותה הרמה שלה יש לתת טיפול תרופתי. לרוע המזל זה אינו נכון. במחקרים רבים שנוהלו על ידי חוקרים מובילים בתחום לחץ-דם-גבוה בעולם נמצא למרבה ההפתעה שהטיפול התרופתי אינו יעיל. למעשה, אין עדות מוצקה לכך שהטיפול התרופתי מפחית את הסיכון למוות בקרב מטופלים עם לחץ-דם-גבוה בערכים של עד "גבוה-במקצת" (כשלחץ-דם הסיסטולי הוא 140-159 ו/או לחץ-הדם   הדיאסטולי הוא 90-99)  שזה כולל את רוב המאובחנים כסובלים מ- לחץ-דם-גבוה.
במחקר שנעשה על ידי "מועצת המחקר הרפואי הבריטית" היוקרתית,  אולי המחקר הקליני המקיף ביותר שנעשה עד כה, דווח שבמקרים של לחץ-דם   "גבוה-במקצת"; " לא הייתה עדות להשפעה של טיפול תרופתי על הסיבות שגרמו למוות". כלומר לא פחת האחוז של הנפטרים כתוצאה ממחלות הקשורות ללחץ-דם-גבוה.
בסקירת כל המחקרים בתחום לחץ-דם שנעשתה על ידי  ה – British Medical Journal  נמצא שאין ערך בנטילת טיפול תרופתי למטופלים שלחץ הדם הדיאסטולי שלהם נמוך מ – 100. מה שמדענים אלה גילו היה שאף על פי שטיפול תרופתי יכול להפחית את רמות לחץ-הדם   המוגדרות כ "גבוה-במקצת"  לא הייתה ירידה באחוז התמותה, כלומר – המטופלים במחקרים אלו מתו באותו אחוז אם נטלו או לא נטלו תרופות להורדת לחץ-דם-גבוה. 
ממצאים אלו מאשרים את העיקרון הבריאותי אולי החשוב ביותר – טיפול בסימפטומים של המחלה אינו שווה ערך לשיפור הבריאות באמצעות טיפול בגורמי המחלה.

נראה גם שתופעות הלוואי המסוכנות של התרופות לטיפול ב- לחץ-דם-גבוה מעידות על הרעלת הגוף במידה כזו שיש בה כדי למחוק את היתרונות של הורדת לחץ-הדם בערכי לחץ-דם "גבוה-במקצת". למעשה תופעות הלוואי של התרופות הן רעילות במידה כזו כך שגופים רפואיים מובילים טוענים שהטיפול התרופתי שווה את הסיכון רק במקרים בהם לחץ-הדם עולה על 160/100, שהינה כבר רמה מסוכנת ביותר.
תופעות הלוואי האופייניות לתרופות נעות בין "לא נעימות"  עד ל- "קטלניות". תופעות אלה כוללות: עייפות, גירוים במערכת העיכול, בחילות, הקאות, שילשול, סחרחורות, כאבי ראש, אין אונות, דיכאון והתקף לב, כשלון לב.
אבל אל תניחו שהרופא שלכם מודע לעובדות אלה. אם אתה מאובחן כסובל מ- לחץ-דם-גבוה סביר להניח שירשמו לך טיפול תרופתי, יאמרו לך שזה יעיל, ויאמרו לך ליטול את התרופה כל ימי חייך. אך לפני שתקבל עצות אלה כטובות ביותר, כדאי לך לבקש תשובות לשאלות הבאות: 

א. מה גרם ל- לחץ-דם-גבוה שלי ?

ב. האם אני יכול לטפל בגורמי המחלה ולהחזיר את לחץ-הדם   למצבו התקין ללא תרופות.

 

הגורמים למצב של  יתר לחץ דם

מים הזורמים בצינור הינם בעלי לחץ קבוע.. אבל, ניתן להעלות את לחץ המים בצינור על ידי סתימה חלקית של פתח הצינור. באופן זה הלחץ במערכת כולה יעלה.
בצנרת הדם שלנו ניתן גם כן "לחסום את הצינורות". על ידי צריכה של מזון עשיר בשומן, כולסטרול וחלבונים מהחי ניתן לפתח טרשת עורקים – מצב של משקעים שומניים במערכת כלי הדם. במשך הזמן אנשים מפתחים משקעים כה רבים שגורמים להיצרות של הצנרת וסתימה חלקית. זו אחת מהסיבות העיקריות ל- לחץ-דם-גבוה ולעובדה שעם הגיל הסתימה הולכת וגדלה ובעקבותיה נוטה לעלות לחץ הדם. אבל מה שחשוב לדעת הוא  שמצב זה ניתן למניעה וגם הפיך. הניסיון של כל רופאי ההיגיינה הטבעית בעולם, ניסיוני האישי במחקר הדוקטוראט שלי על לחץ-דם-גבוה,   מחקריו של הקרדיולוג דר' דין אורניש ואחרים, מוכיחים שמצב זה הוא הפיך באמצעות שינויים בתזונה ואורח חיים.

בעוד ש "חסימת הצנרת" הינה הגורם הראשי ביצירת מצב של לחץ-דם-גבוה ישנם גם גורמים אחרים.
גורם חשוב שני הוא רמת החומרים הרעילים המצויים בתזונה המערבית ובדם של האוכלוסייה, דהיינו רמת הטוקסמיה הכללית בגוף. טוקסמיה זו גורמת לספיחה גדולה של מים וכך עולה כמות הנוזלים בצנרת כלי הדם מה שגורם לעליית לחץ הדם. גם גורם זה הפיך, כלומר ניתן לתיקון בעזרת תזונה מתאימה.
ניתן לראות ששני גורמים מרכזיים של לחץ-דם-גבוה– טרשת עורקים ועודף נוזלים, ניתנים לתיקון בעזרת שינויים משמעותיים בתזונה. שינויים אלה מתייחסים ישירות לגורמי לחץ-דם-גבוה ואי לכך צפוי שיהיו מאוד יעילים. הקורא הסקרן ירצה לדעת עד כמה שינויים אלה יעילים ביחס לטיפול התרופתי המוצע על ידי רוב הרופאים. סיכום תוצאות ממחקרים שונים על שינויים בתזונה ואורח חיים לעומת טיפול תרופתי מופיעים בתרשים מספר 1(3).


תרשים מספר 1: הירידה בלחץ הדם הסיסטולי עקב תוכניות טיפול שונות
 


תוצאות מדהימות שלא ניתן להשיג באמצעות תרופות

כפי שניתן לראות מתרשים מספר 1 שינויים באורח חיים ובתזונה נותנים תוצאות מרשימות ביחס לטיפול התרופתי. במחקר שנוהל ע"י ד"ר ג'ון מקדוגל ועמיתיו, תכנית של תזונה צמחית דלת מלח, עם פעילות גופנית מתונה, הניבה ירידה של 17/13 מ"מ כספית תוך 11 ימים בלבד. נתון זה מדהים במיוחד כשמשווים אותו לטיפול התרופתי שנמצא כמוריד את לחץ-הדם   ב – 12/6 מ"מ כספית בממוצע בלבד. נתונים אלה יכולים לעודד את אלה שנאמר להם שעליהם ליטול תרופות להורדת לחץ-דם   לשארית חייהם.

 חשוב לציין שהרפיה ומדיטציה, שיעילים למטרות רבות, לא נמצאו כמשפיעים על הפחתת לחץ-דם-גבוה.  אנשים רבים מופתעים מכך אולי משום ש- לחץ-דם-גבוה מקושר לעיתים קרובות ללחץ נפשי ומתח. לא כך הם פני הדברים, לחץ-דם-גבוה הוא בעיקרו בעיה מכנית ולא פסיכולוגית. הגורמים הם בד"כ שילוב של כלי דם סתומים ועודף רעלים בתזונה.  שינויים חיוביים באורח החיים הם בין הטיפולים היעילים ביותר. תרגילי הרפייה, מדיטציה ושימוש בטכניקות להפחתת מתחים אינם פתרונות יעילים להורדת לחץ-דם   למרות ערכם הרב לבריאות הנפשית בכלל.

עיון בתרשים מספר 1 מראה שהמפתח האמיתי לטיפול ב- לחץ-דם-גבוה הוא לאמץ מגוון התנהגויות מקדמות בריאות והימנעות מגורמים מזיקים. מעבר לאורח חיים טבעי לגוף יגרום לניקוי העורקים מהרובד השומני-טרשתי, יחזיר לעורקים את גמישותם וישחרר כמויות גדולות רעלים ממחזור הדם והתאים. כתוצאה מכך בעיית לחץ-הדם   תיעלם בדר"כ מעצמה.

כפי שנאמר בתחילת המאמר לחץ-דם-גבוה הוא לא רק סימן לבעיה במערכת כלי הדם והלב אלא גם גורם סיכון העומד ותלוי בפני עצמו. אם לחץ-הדם גבוה מעבר למה שנורמלי לאדם, לחץ-הדם עצמו עלול לגרום לנזק לדפנות כלי הדם, מה שיכול להחמיר את תהליך טרשת העורקים ובכך להגביר עוד יותר את בעיית לחץ-דם-גבוה. 
המסקנה היא - שעדיף להוריד את ערכי לחץ-דם-גבוה מהר ככל האפשר ולצורך כך יש את האפשרות החזקה ביותר, הצום הבריאותי.

 

הדרך הקצרה והמהירה ביותר לשיקום הבריאות
 
קיימת דרך יעילה, מהירה ובטוחה להפחתת ערכי לחץ-דם-גבוה. 
הטיפול באמצעות "תזונה כירורגית" ולעיתים גם צום על מים מהווה מבחינת הקהילה המדעית פריצת דרך עולמית לטיפול ב- לחץ-דם-גבוה.  כוחו של הטיפול  מבוטא בתרשים מספר 1 בעמודה הגבוהה ביותר המייצגת את הטיפול בצום-על-מים. כפי שניתן לראות בתרשים מספר 1 הטיפול בצום עולה בתוצאותיו בצורה משמעותית על כל הטיפולים האחרים. לא מדובר על טיפול תרופתי "חדשני" ולא על תוסף מזון "חדשני" ויקר. מדובר בצום תחת השגחה שהינה טכניקה המאפשרת לכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף לבוא לידי מימוש מכסימלי. יחד עם זאת ברוב המקרים ה"תזונה הכירורגית" מספיקה ויכולה למנוע את הצורך בצום. 
 לצערו של ציבור החולים המשלם את המחיר, טכניקה זו ידועה למעט מאוד מומחי בריאות, אף על פי שהוּכחה כבעלת ערך לא רק בטיפול בחולי יתר לחץ דם אלא בטיפול במגוון גדול של בעיות בריאות.
במחקרים הנ"ל הצום הוּכח כיעיל יותר מכל טיפול אחר שדווח עד כה בספרות המדעית. התגלית, שצום בלבד יכול להשיג תוצאות כה מרשימות, עשויה להדהים רבים. למעשה רוב האנשים, כולל רוב הרופאים, לא יאמינו שתהליך כה פשוט יכול להיות כה יעיל. מעטים מעלים בדעתם שהגוף כה כישרוני בריפוי עצמי בדרך כל כך יעילה. מסיבה זאת דר' גולדהמר ועמיתיו במרכז לטיפול שמרני בפנגרוב קליפורניה, לקחו על עצמם לתעד את היעילות של אמצעי הצום ולדווח על התוצאות בקרב הקהילה המדעית באופן שישכנע גם את ציבור הרופאים. כדי לסייע לו במשימה זו חבר דר' גולדהמר לפרופ' קמפבל קולין, ביוכימאי בתחום התזונה, בעל שם עולמי בתחומו,  מאוניברסיטת קורנל שבארה"ב. פרופ' קמפבל וציוותו גילו התלהבות לשתף פעולה במחקר זה. שיתוף פעולה זה הניב את אחד המחקרים המרשימים ביותר על הטיפול ב- לחץ-דם-גבוה שאי פעם בוצע.

 

ממצאים מרשימים
 

במחקר נמצא שעל ידי צום שנעשה תחת השגחה, בסביבה רגועה לחץ-הדם   ירד במהירות. למעשה מטופלים רבים שהתחילו את הצום עם תרופות להורדת לחץ-דם-גבוה נדרשו להפסיק את התרופות במהירות כדי שלחץ הדם שלהם לא ייפול לערכים נמוכים מידי. 174 מטופלים שאובחנו כסובלים מ- לחץ-דם-גבוה "גבוה-במקצת" עד "גבוה-מאוד" טופלו במרכז באמצעות צום. הטיפול כלל כ- 10.6 ימי צום בממוצע לאדם ואח"כ שבוע של תזונה מבוקרת תחת השגחה. התוצאות של מחקר זה מוצגות בתרשים מספר 2.

 


תרשים מספר 2: השפעת צום על מים על לחץ הדם הסיסטולי בדרגות חומרה שונות 

 

בסוף שהותם של המטופלים במרכז לצוֹם ירדו ערכי לחץ-הדם של כל המטופלים לרמות שאפשרו את הפסקת השימוש בתרופות לחלוטין על פי המדדים הקונבנציונאליים וזאת ללא קשר לחומרת מצבם בהגיעם למרכז.
סקירה של תרשים 2 מראה שהתוצאות המרשימות ביותר נצפו במקרים החמורים ביותר. ב- לחץ-דם-גבוה-בינוני" עד "גבוה-מאוד" ( לחץ-דם   174/93 ומעלה) הירידה הממוצעת בסיום הטיפול הייתה 46/15 ( 46 נקודות בערך הסיסטולי ו- 15 נקודות בערך הדיאסטולי). למקרים אלה שלהם מומלץ טיפול תרופתי לכל החיים לחץ-הדם הממוצע בשחרור היה 128/78 ללא שימוש בתרופות.

 לתוצאות הנפלאות של הצום יש אך ורק "תופעות לוואי" חיוביות: ירידה במשקל והרגשה נפלאה.


אולם במחקרו של ד"ר אשחר, היחיד מסוגו ובתוצאותיו בישראל, נצפו שינויים מרשימים גם במספר קטן יותר של ימי צום בממוצע לאדם באוכלוסיית המחקר (1). להלן ההשפעה של תוכנית תזונתית וצום על מים על לחץ הדם הסיסטולי.

 

תרשים מספר 3: התפלגות לחץ  דם סיסטולי לפני ואחרי הטיפול באחוזים

 


דיון בתוצאות:

 מתרשים מספר 3 ניתן לראות בבירור השפעה חזקה ביותר של הטיפול על הורדת ערכי לחץ הדם הסיסטולי בכלל בקבוצת הטיפול. ההתפלגות לאחר הטיפול סטתה באופן מובהק לכיוון מטה, שמאלה. להלן כמה השוואות הממחישות את המסקנה הנ"ל.
א. ממוצעים: לחץ הדם הסיסטולי הממוצע לפני הטיפול היה 138.4 ולאחר הטיפול 100.1 מ"מ כספית. הממצאים מראים שהירידה בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע גבוהה ביותר.
ב.  החציון לפני הטיפול עמד על 136 ואחרי הטיפול ירד ל- 97.
ג. לפני הטיפול 27% מהמטופלים היו בעלי לחץ-דם   גבוה מ- 141 ממ"כ. אחרי הטיפול 0%.
ד. לפני הטיפול 47% מהמטופלים היו בעלי לחץ-דם   שבין 131-140 ממ"כ, אחרי הטיפול רק 2%.
ה. לפני הטיפול 25% מהמטופלים היו בעלי לחץ-דם   שבין 121-130 ממ"כ, אחרי הטיפול רק 4%.
ו. לפני הטיפול 0% מהמטופלים היו בעלי לחץ-דם   120 ממ"כ ומטה, אחרי הטיפול 94% !!!
ז. לפני הטיפול 0% היו בעלי לחץ-דם   110 ממ"כ ומטה, אחרי הטיפול 86%.
ח. לפני הטיפול 0% היו בעלי לחץ-דם   100 ממ"כ ומטה, אחרי הטיפול 55%.
ט. מבחן T לבדיקת שונות של ההתפלגויות הצביע על ערך t=26.85 ברמת מובהקות של
     אלפא = 1/100 אחוז. כלומר ההבדלים בין ההתפלגויות, בין התוצאות לפני ואחרי הטיפול,
    גדולים ומובהקים ביותר. ההפרש בין ממוצעי ההתפלגויות עמד על 38.2.

היתרון העצום בסוג זה של הטיפול התגלה במחקרו של ד"ר אשחר. יחד עם הירידה שחלה בלחץ הדם דווחו שינויים חיוביים משמעותיים במספר רב של מדדים המשקפים את הבריאות הכללית של המטופלים. כלומר בניגוד למצב הבריאות הירוד הקודם, הרבה פעמים עם התרופות ובגללן, אחרי הטיפול השתפרו כל מדדי הבריאות (בגלל קוצר המקום לא הובאו כאן התרשימים והטבלאות). משמע שהטיפול בהיגיינה טבעית איננו טיפול נקודתי, אלא טיפול רב מערכתי כולל המטפל בגוף כולו ולא רק במחלה הספציפית.


 

לסיכום - שמירה על התוצאות להמשך החיים:
 

במחקרים הנ"ל הוכח שמטופלים שדבקו בתזונה ההיגייניסטית ובאורח החיים שהומלץ להם שמרו על התוצאות המרשימות שהושגו במהלך הטיפול והצום.
אולם כפי שכולנו יודעים, לצערנו, להרבה מאוד אנשים קשה לדבוק לאורך זמן בהרגלי בריאות לאורך זמן. לכן אין מנוס לדעתנו מלפעול בשני מישורים באופן קבוע:

1. להקדיש את הזמן והמאמץ ללמידה יסודית של העקרונות של ההיגיינה הטבעית, התזונה ואורח החיים בריא שמוכחים כמובילים לשיפור מתמיד בבריאות כלי הדם. על פי ניסיוננו, אין תחליף ללמידה יסודית שמעלה את רמת המודעות להתנהגויות שמקדמות בריאות ומחזקות את היכולת הרגשית והמנטלית להתמיד בהן. סדנה בת כ- 30 שעות יכולה לתת כלים מעשיים לכל החיים, לנפץ תפיסות שגויות ולהעצים ידע חיוני ואף קריטי במקרים רבים.

2. להקדיש בכל שנה פרק זמן לעשיית צום על מים ממושך דיו כדי לתקן הרבה מה"חטאים" כלפי הגוף שלנו.

אין ספק שאורח חיים היגייניסטי הוא הביטחון הגדול ביותר בפני עלייה של לחץ הדם, אולם יתכנו מקרים חריגים שיחייבו צום כדי להוריד את הערכים לתקינים. צום טיפולי או מניעתי כזה יגרום לניקוי של כלי הדם מטרשת העורקים ויוביל לירידה עקבית של ערכי לחץ-הדם   מצום לצום, גם אם המטופל איננו מצליח להקפיד על כל כללי ההיגיינה הטבעית לאורך כל ימות השנה.
אין לשכוח שצומות קבועים יובילו בסופו של דבר גם להחלמה ממגוון רחב של מחלות שאותן לא הזכרנו כאן,
לשיפור ברמת האנרגיה ולתחושה עילאית של בריאות שאולי לא חשתם מעודכם.

אל לנו להפריח את הביטוי הישראלי הנפוץ – "העיקר הבריאות" בחלל האוויר, כסיסמא ריקה מתוכן, ללא עשיית צעדים משמעותיים בכיוון הנכון.
ניסיוננו האישי והטיפולי מראה שאם ניקח אחריות על הבריאות שלנו ונפעל בכיוון של אימוץ אורח חיים מבריא ומקדם בריאות הכולל התייחסות לכל האמצעים שההיגיינה הטבעית מציעה כולל צומות סדירים נגיע לחופש מוחלט ממחלות ובעיות בריאות מכל הסוגים.

ד"ר ערן אשחר 

הקדמה

מקורות:

1. ד"ר אשחר .ע: השפעת "ההיגיינה הטבעית", התזונה הטבעונית ותקופות של "צום על מים" על הפחתת ערכי לחץ-דם בקרב חולי יתר לחץ דם בשנים 2001-2004 בישראל. המרכז להיגיינה טבעית מדעי הבריאות והתזונה, 2005.

  2. Goldhamer A,  Lisle D: “Telling the Truth about High Blood Pressure”, in: Health Science, Jur’ of
      American Natural Hygiene Society, July 2000, p. 10.

3. Goldhamer A, Lisle D,  Parpia B, Anderson SV,  Campbell T.C: “Medically Supervised Water-only Fasting
    in the Treatment of Hypertension”, Journal of Manipulative ad Physiological Therapeutics, Vol’ 24, Num’
    5, June 2001.

4. Goldhamer A: “High Blood Pressure – Learning to Live Without It”,  in: Health Science, Jur’ of American Natural Hygiene Society, fall 2002, p.18.

 

 

 

 


Go Back  Print  Send Page
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לייבסיטי - בניית אתרים