הטכניקה והמהות של סדנה ללימוד גישת ההיגיינה הטבעית
באמצעות סדנת הלמידה המתבצעת בקבוצות מאורגנות יתוודע הלומד לעקרונות גישת ההיגיינה הטבעית והריפוי הטבעי. הוא יבין לעומק את עקרונות השימוש במזון מבריא ואת ההשפעות הקשות של סוגי מזון שונים על בריאותו. הוא יעלה את המודעות שלו באופן דרמטי לנזקים הנובעים לאורך זמן מצריכה של מוצרים המקובלים כמוצרים "בריאים" ויוכל להתמודד בהצלחה רבה עם שמירה על אורח חיים נכון ומונע מחלות ולחיות עם זה בשמחה (נא ראה פירוט בפסקה המדברת על שיטת ד"ר אשחר). הוא ילמד כיצד ניתן להירפא ממחלות באמצעות יישום מעשי של עקרונות גישת "ההיגיינה הטבעית". סדרת המפגשים כוללת לימוד מעמיק של עקרונות הבריאות בכלל ועקרונות התזונה הטבעית לאדם וכיצד ליישמם כך שבעיות הבריאות יפתרו מהשורש.
החשיבות של ההצטרפות של בן/בת הזוג:
יש חשיבות גדולה להשתתפות של שני בני הזוג בסדנא מסוג כזה. שינויים בכלל ושינויים בתחום ההתנהגות התזונתית והבריאותית בפרט קשה לבצע כאשר אין תמיכה של שני בני הזוג במשפחה. זה לא בלתי אפשרי אבל קשה הרבה יותר כשכל אחד מבני הזוג נוהג בכיוון אחר ומאמין בכיוון אחר. לצערנו הדבר גם עלול ליצור עימותים בין בני הזוג כיוון שכל שינוי בלתי מובן יתפרש על ידי בן הזוג השני כ"מוזרות" ותגובתו תהייה זלזול וביטול. תגובה כזו מובילה לכעס ולריבים. לכן כדי שההתנהגות של שני בני הזוג תשתנה בו זמנית שניהם צריכים להיות מעורבים בתהליך של הלמידה, ההפנמה ושינוי המודעות שרק היא יכולה להוביל לשינוי התנהגות משמעותי. חיסכון הכסף במקרה זה הוא ממש לא כדאי ומי שמשלה את עצמו שהוא יוכל "להעביר" לבן הזוג את המסרים שהוא למד ימצא שהוא טעה. יש בעיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת, על פי ניסיוננו ברוב המקרים כאשר שני בני הזוג אינם עושים את השינוי יחד בן הזוג השני לעולם לא יעשה יותר את השינוי בעצמו. הסיבה לכך היא שכיוון שבן הזוג לא עבר את מפגש התשאול והסיקור בעצמו ולכן בזמן ההסתכלות מהצד בן הזוג השני מפתח דווקא רתיעה מהשינויים שבן הזוג הראשון עושה. הוא לא מבין "איך אפשר לעמוד בזה" ומפתח גישה שלילית לנושא ודעה מוטעית שזה בלתי אפשרי, גם כשהוא רואה שבן הזוג שלו מצליח לעשות זאת ללא קושי רב. ממצב של תודעה שלילית זו אין לו שום מוטיבציה לעשות את השינוי. אז או שעושים את הסדנא יחד או שזה יהיה הרבה יותר קשה לבד.
יש להבין ש - גישת "ההיגיינה הטבעית" מתייחסת לא רק לתזונה כחומר הטבעי החשוב לבריאות האדם, אלא לכל מכלול הידע הקשור לכל התחומים החשובים לבריאות האדם. לכן מטבע הדברים הידע הוא רחב ומקיף ויש קושי רב לדחוס את כל הידע הקיים בתחום רחב זה למספר קטן של מפגשים. למרות זאת, ניתן להניח בוודאות שאלה אשר יקדישו את מספר השעות המוצע כדי ללמוד על הצרכים הטבעיים והמדויקים של גופם, כלומר מהו אורח חיים טבעי המוביל לבריאות מושלמת ולהחלמה מכל מחלה ומהם מרכיביו יקבלו כלים מעולים כדי למנוע מעצמם סבל ומכאוב רבים ומיותרים ויחסכו זמן יקר וכסף רב בקבלת טיפולי סרק אשר אינם מסיעים לריפוי אמיתי פרט לדחיקת סימפטומים זמנית.
לאלה הסבורים שסידרת לימוד הינה דבר מיותר ושניתן לפגוש מרפא או רופא למשך 1-2 שעות ולסיים בקבלת "דיאטה" או "רצפטים של בריאות" נאמר שנסיונינו רב השנים מוכיח שזו טעות. מרבית האנשים העושים זאת נכשלים בהגעה למטרה משום שלא ניתן להגיע לשינוי המודעות של המטופל שינוי שהינו הבסיס להתמדה ולהצלחה רק על ידי מסירת דיאטה. וכך מסתובבים בין כל "המרפאים" ולא מוצאים ריפוי אמיתי תוך כדי אובדן האמון בריפוי בכלל. כדאי לדעת ש "בריאות לא רק רוכשים רק בתשלום, אלא בריאות חייבים ללמוד ולבנות". "ההיגיינה הטבעית" הינה מדע בריאות כולל ורחב ולכן חוסר הסבלנות ואולי חוסר ההבנה שאנו מגלים כלפי הצורך בקבלת ידע עמוק ואמיתי על הצרכים הבסיסיים, הטבעיים והמקיפים של שמירת בריאותנו ושיקומה מונעים מאיתנו להגיע אל הבריאות הטובה.
הנושאים הנדונים/מטופלים/נלמדים במהלך סדנת לימוד שלב א':
1. השורשים ההסטוריים של גישת "ההיגיינה טבעית".
3. שמונת העקרונות החשובים של "ההיגיינה הטבעית" והריפוי הטבעי.
2. הבסיס התיאורטי-מחשבתי של גישת ההיגיינה הטבעית והריפוי הטבעי.
4. תמונת מצב של החולי והתמותה בישראל.
5. התחלואה בישראל ובעולם המערבי מול העולם השלישי, המזרח.
6. מי הוא העם הבריא ביותר בעולם, ומדוע ?
7. מדוע החיות בטבע בריאות ואילו בני האדם חולים ?
8. האם ובמה דומה האדם לחיות הטבע ?
9. כיצד נדע מהי התזונה הטבעית לאדם ?
10. גישות ותפיסות תזונתיות שונות - מה נכון ?
11. אנטומיה משווה במשפחת היונקים, מה המסקנה ?
12. מהם המזונות המתאימים לאדם מטבע בריאתו (למבנה הגופני, לתכונותיו הביוכימיות והפיסיולוגיות).
13. האם גוף האדם הסתגל, מותאם לאכילת "קבוצות/סוגי המזון" העיקריים הנאכלים בתזונה המערבית ?
14. מה היא ההגדרה הביולוגית-הביוכימית של מזון ?
15. שינויים במזון עקב תהליכי עיבוד תעשייתיים והשפעתם על בריאותנו ?
16. הבשלה, בישול, חמצון , מה השפעתם על המזון ?
17. מהו מזון חי: משמעותו עבור האדם והבריאות.
18. השפעת המזון החי על האצת תהליכי ניקוי.
19. הסימפטומים הנלווים לתהליך הניקוי וההתמודדות איתם.
20. מזון מהחי: בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב ; מרכיביהם, תכונותיהם והשפעתם המכרעת על מצב בריאותנו.
21. הפירות: האם יכולים להיחשב כמזון ? הרכבם ותכונותיהם, תרומתם לתפריט, מינונם בתזונה, צירופים נכונים,
אופן הקנייה, הצריכה, עקרונות ההבשלה, והאחסון.
22. ירקות: הרכבם, יתרונות וחסרונות, אופני הצריכה, ניקוי הגוף והורדת משקל, ירקות מזיקים, הכמות היומית
המומלצת בתזונה.
23 . הדגנים: הרכבם, יתרונות וחסרונות, צורת הצריכה וההשבחה, מינונם בתזונה.
24. קטניות: הרכבם, יתרונות וחסרונות, אופן השימוש ואפשרויות השבחה, המינון בתזונה.
25. הנבטה, שיטה להשבחת המזון.
26 . מודלים שונים לתפריט כולל.
בטעינה...
